ביטוח ישיר איי די איי ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה בגין נזקי רכב עקב תאונה.

לאחר הגשת התביעה שילמו הנתבעים את סכום הנזק הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים הינה האם יש לחייב הנתבעים בהוצאות התובעים בגין הגשת התביעה או שמא יש לחייב התובעים בהוצאות הנתבעים?

בעוד התובעים טוענים כי המציאו לנתבעת 1 המסמכים, כפי שביקשה, לשם בירור דרישת הפיצוי מטעמם, טוענים הנתבעים כי ביקשו לשלם את סכום הנזק, לאחר קבלת המסמכים הדרושים לבירור החבות והנזק, ומשאלה לא נתקבלו במלואם אלא עם הגשת התביעה, אין מקום לחיובם בהוצאות.

ב"כ הצדדים הגישו תכתובות שנערכו בין נציגיהם קודם להגשת התביעה ולאחריה.

1.אכן, זכות התובעים לפנות לערכאות לשם בירור עתירתם לסעד הנתבע בתביעה. זכות זו יש להפעיל בתום לב, וברגיל ובשים לב לזהות בעלי הדין ואופי הסכסוך, תוך פניה מוקדמת לנתבע הפוטנציאלי בדרישה לפיצוי. יש גם לאפשר, ברגיל ובהעדר נסיבות מיוחדות, בירור חבותו של הנתבע וכן בירור היקף הדרישה, וככל שזו עניינית וסבירה.

מנגד, בירור החבות או היקף הדרישה ע"י הנתבע הפוטנציאלי צריך שיעשה אף הוא בתום לב, באופן ענייני ובתוך זמן סביר, והכל בהינתן כל מקרה לגופו.

2.מטיעוני ב"כ הצדדים ומעיון במסמכים שהוצגו בפני עולה כי התובעת, לכאורה, שלחה לנתבעת המסמכים כפי שנתבקשו על ידה מפעם לפעם בטרם הגישה התביעה.

התאונה ארעה ביום 30/03/12. מכתב הדרישה מטעם התובעת 1 לנתבעת 1 נושא תאריך 03/05/12 והתכתובות בין הצדדים נמשכו עד לחודש 08/12, כאשר התביעה הוגשה בחודש 09/12.

הנתבעת 1, מנגד, שבה וביקשה מסמכים, שלכאורה נשלחו אליה ע"י התובעת לפי מכתביה של זו. הנתבעת טענה כי לא קיבלה חלק מהמסמכים ושבה ופנתה מפעם לפעם לתובעת בענין זה. בתכתובת האחרונה לענין זה מחודש 08/12 נטען ע"י נציגת הנתבעת, כי הגם שהתובעת טענה כי המסמכים שנתבקשו הומצאו לנתבעת, הרי הללו אינם מצויים ברשותה.

3.בנסיבות אלה דומני כי היה בידי שני הצדדים לפעול, קודם להגשת התביעה, באופן שהיה בו כדי לייתר את ההליך. התובעת הודיעה כי מסמכים שנתבקשו ע"י הנתבעת כבר הומצאו לה. לא מצאתי כי היתה מניעה כלשהי מצד התובעת להמציאם בשנית.

הנתבעת מצידה יכולה היתה לפעול באופן נמרץ יותר לקבלת המסמכים שנדרשו (כגון באמצעות פניה טלפונית), חלף פניות נפרדות מפעם לפעם בדרישה להמצאת מסמך כזה או אחר. כך גם יכולה היתה לשלם נזק שאיננו שנוי במחלוקת על דרך הערכתה (אפילו תהא זו גבוהה) את סכום הניכוי בגין מכירת שרידי הרכב.

יצוין כי הנתבעת טענה כי לא קיבלה אסמכתא באשר להוראת התשלום בגין מכירת השרידים אלא במצורף לכתב התביעה. לכתב התביעה לא צורפה הוראת התשלום בגין מכירת השרידים, ומכל מקום, לא זו שצורפה למכתב התובעת כפי שהוצג בפני ולכאורה נשלח לנתבעת, קודם להגשת התביעה. על אף זאת, שילמה התובעת לאחר התביעה את סכום הנזק והיה באפשרותה לעשות כן (בניכוי מוערך של סכום מכירת השרידים) עוד קודם להגשתה.

4.בשים לב לאמור, אינני מוצאת לחייב הנתבעים במלוא הוצאות התובעים, כמקובל.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 1, לשלם לתובעים את אגרת המשפט כפי ששולמה בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 5,500 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: